יישור שיניים שקוף באמצעות סמכים ננעלים
במאמר הקודם עסקנו בסמכים הננעלים- אחת המהפכות ביישור שיניים של השנים האחרונות. הסמכים הננעלים שונים מסמכים רגילים בכך שהמרכיב המחבר את הקשת לשיניים הוא למעשה חלק מהסמך עצמו. למעשה, מדובר במעין דופן נוספת או דלת, העשויה בעיקר ממתכת, הנפתחת בכדי לאפשר את הכנסת הקשת לסמך ואז נסגרת על מנת למנוע את יציאת הקשת מהסמך.
סמכים ננעלים שקופים
לאחרונה הופיעו מערכות סמכים שקופים בנעילה עצמית. סמכים אלה, המיועדים בעיקר למבוגרים המעוניינים ביישור שיניים שקוף ובלתי נראה. הסמכים מציעים מספר יתרונות חשובים בהשוואה לסמכים קונבנציונאליים שקופים, וזאת בנוסף ליתרונות שכבר הוזכרו לגבי הסמכים הננעלים (ראו כתבה קודמת על סמכים בנעילה עצמית).
אסתטיקה
בסמכים רגילים שקופים נהוג לחבר את הקשת לסמך באמצעות גומיות שקופות. גומיות אלו נוטות להצהיב עם הזמן וזאת כתלות בדיאטה של המתרפא (שתיית קפה, תה, עישון, מאכלים בעלי תבלינים שונים). ככל שהמטופל מעשן וצורך יותר את המאכלים והמשקאות הצבעוניים, הצביעה מהירה יותר. בכל מקרה, לאחר תקופת זמן קצרה למדי, המכשיר מאבד ממראהו האסתטי (או, של חילופין, יש לגשת לאורתודונט לעיתים קרובות להחלפת הגומיות הצבועות בגומיות שקופות חדשות). בסמכים ננעלים שקופים יש אומנם מנגנון נעילה מתכתי, אבל המנגנון כמעט ואינו בולט ואין גומיות שמצהיבות, כך שהמראה האסתטי נשמר לאורך זמן. בנוסף גם הקשתות יותר אסתטיות ומצופות בצבע השן כך שהמיכשור הינו יותר אסתטי.
עמידות
סמכים רגילים שקופים הם לרוב שבירים יותר מסמכי מתכת וחלקים מהם (בעיקר הכנפיים שלהן) נוטים להישבר או להישחק במהלך הטיפול. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות, אובדת היכולת לחבר את הקשת לסמך כפי שצריך, מה שגורם לעיכוב הטיפול ו/או לצורך בהחלפת הסמך. בסמכים ננעלים שקופים שבר של חלקים מהסמך לא יפגע ביכולת הקישור בין הקשת לסמך, מה שמבטיח טיפול מהיר יותר ופחות חשוף לתקלות.
אפשרות לקיצור זמן הטיפול – ידוע, כי טיפול אורתודונטי בסמכים שקופים רגילים אורך זמן רב יותר וזאת עקב החיכוך הגבוה בין הסמך השקוף לקשת. לעומת זאת, הרושם הקליני הוא שסמכים ננעלים שקופים מתפקדים בדיוק כמו סמכים ננעלים מתכתיים, כך שמתקבל קיצור ניכר במשך הטיפול האורתודונטי בהשוואה למשך הטיפול בסמכים רגילים שקופים
לסיכום,
בשתי הכתבות האחרונות נסקרו מערכות הסמכים בקשירה עצמית. לסמכים אלו מספר יתרונות ביחס לסמכים הקונבנציונאליים. כפי שכבר הוזכר, המחקר המדעי בנושא זה הוא דל יחסית. במקביל, ישנן טענות רבות ביחס לסמכים בקשירה עצמית, שאינן מבוססות ושיש להתייחס אליהן בזהירות רבה. הדבר בולט במיוחד במודעות בעיתונים המבטיחות טיפול אורתודונטי באמצעות סמכים ננעלים ללא עקירות, ללא רסנים, ללא מכשירים להרחבת הלסת ועוד. במקביל מועברת התרשמות לטיפול פחות ארוך ומוצלח יותר. כאמור, יש להתייחס לדיווחים אלו כאל התרשמות בלבד, ולא כאל עובדות מדעיות מבוססות.
נכתב על ידי:
פרופ’ שמואל עיני, בוגר הפקולטה (בהצטיינות) לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים משנת 1983. בוגר תוכנית ההתמחות באורתודונטיה בפקולטה לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים ובעל תואר מוסמך במדעי רפואת השיניים (בהצטיינות) משנת 1994. כיום משמש כמנהל המחלקה ליישור שיניים במרכז הרפאי לגליל, נהריה. לשעבר יו”ר האגודה האורתודונטית בישראל, ויו”ר לשעבר של ועדת הבחינות של הועדה המקצועית לאורתודונטיה מטעם משרד הבריאות. בתפקידיו הקודמים היה מנהל ההתמחות ליישור שיניים בביה”ס ללימודי המשך בבי”ח רמב”ם בחיפה ומנהל המחלקה ליישור שיניים בבי”ח תל השומר.
