מחברים: גלעד הר ציון, אייל כצהנדלר, מרים רבין, אמל בדר פראג׳ ושמואל עיני.
פורסם בשנת 2025 בכתב העת American Journal of Orthodontics and Dentofacial Orthopedics (לינק בסוף העמוד)
רקע ומטרת המחקר
ליקוי סגר מסוג Class II מתאפיין במיקום קדמי של השיניים העליונות ביחס לשיניים התחתונות, ולעיתים מלווה גם בחוסר התאמה במיקום ובגודל של הלסתות. הטיפול האורתודונטי נועד לשפר את היחסים בין קשתות השיניים ולהשיג סגר תקין. אחת האפשרויות היא מכשיר Carriere Motion 3D (CMA) המחבר בין הניב לטוחנת הראשונה בלסת העליונה ופועל בשילוב גומיות בין הלסתות. למרות הפופולריות של המכשיר, השימוש בו כרוך בעלות ובמגבלות הקשורות להתאמה לשיניים ולשילוב עם מכשירים נוספים. ד״ר גלעד הר ציון פיתח חלופה בשם Gilad’s Modified Corrector (GMC) שניתן להרכיב מרכיבים אורתודונטיים מקובלים. מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעות הטיפול באמצעות חלופה זו ולהשוות אותן להשפעות מכשיר ה־CMA.
כיצד נערך המחקר?
נערך מחקר השוואתי רטרוספקטיבי שכלל 42 מתבגרים, בגיל ממוצע של כ־13.3 שנים: 21 טופלו באמצעות GMC ו־21 באמצעות CMA. הקבוצות היו דומות בגיל, במין ובמדדים הצפלומטריים ההתחלתיים. בשתי הקבוצות נעשה שימוש בגומיות בין הלסתות ובקשתית שקופה בלסת התחתונה לצורך עיגון. צילומי רנטגן צפלומטריים, המאפשרים למדוד את היחסים בין השיניים והלסתות, נבדקו לפני הטיפול ולאחר השגת יחסי סגר אחוריים מסוג .Class I .החוקרים העריכו שינויים במיקום ובהטיית השיניים, ביחסי הלסתות וברקמות הרכות, וכן השוו את משך שלב התיקון.
הממצאים המרכזיים
בשתי הקבוצות הושג תיקון של יחסי הטוחנות. השיפור הממוצע שנמדד ביחסים אלה היה כ־3.5 מ״מ בקבוצת ה־GMC וכ־4.4 מ״מ בקבוצת ה־ ,CMA ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות. התיקון נבע בעיקר משינויים במיקום השיניים ובעצם התומכת בהן, ולא משינוי משמעותי במבנה הלסתות. הטוחנות העליונות נעו לאחור, נטו לאחור והראו גם תיקון בסיבוב שלהן. במקביל, נצפתה תנועה קדימה של המשנן התחתון, עם הטיה קדמית ובליטה מזעריות של החותכות התחתונות. משך שלב התיקון היה דומה: כ־8 חודשים בממוצע באמצעות GMC וכ־7.3 חודשים באמצעות .CMA ברוב המדדים שנבדקו לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המכשירים. הבדל במדד ,Wits המשמש להערכת היחסים בין הלסתות, פורש בעיקר כתוצאה של שינויים דנטליים ובמישור הסגר.
המשמעות הקלינית
הממצאים מצביעים על כך שה־ GMC עשוי להוות חלופה מעשית ל־,CMA עם השפעות טיפול דומות במדגם שנבדק. האפשרות להרכיבו מרכיבים מקובלים עשויה להקל על התאמתו לצרכים הקליניים. עם זאת, המחקר היה רטרוספקטיבי, כלל מדגם קטן ומטופלים שהשיגו את יעד התיקון, ובחן רק את השלב הראשוני של הטיפול. לכן אין להסיק ממנו שיעור הצלחה בכלל המטופלים או שקילות מוכחת בין המכשירים. נדרשים מחקרים נוספים להערכת יציבות התוצאות, נוחות המטופלים והשפעת שיתוף הפעולה לאורך זמן.
