ריח רע פה היא תופעה בה ניכרים ריחות בלתי נעימים בעת נשימה, בין אם מקורם בפה ובין אם ממקור אחר. בעיה זו היא בעלת השפעה ניכרת (אישית וחברתית) על אנשים הסובלים ממנה או מאמינים כי הם סובלים ממנה, והיא הסיבה השלישית בשכיחותה לפנייה לרופא שיניים, לאחר עששת ודלקת חניכיים. למרות שבמחקרים מראים כי כ- 25% ויותר מהאנשים סובלים מבעיה זו. רופאים ורופאי שיניים רבים הם בעלי יידע מועט או חלקי באשר לגורמים לה ולדרכים לטפל בה.
הגורמים לריח רע מהפה
במרבית המקרים (85-90% מסך המקרים), ריח הפה נובע מהפה עצמו, כאשר 70% מהמקרים הם מהלשון. חיידקים היושבים על החלק האחורי של הלשון מפרקים נזלת המצטברת במקום, שאריות מזון ותאי אפיתל, ויוצרים גזים נדיפים בעלי ריח עז. מלבד הלשון, המהווה גורם במרבית המקרים, בשאר המקרים הסיבה היא שחזורים לקויים (כתרים, סתימות), תותבות לא נקיות או דלקות חניכיים. כאמור, ב-10-15% מהמקרים ריח הפה אינו נובע מהפה עצמו – מרבית המקרים הללו מיוחסים לחלל האף, מיעוטם לדלקות שקדים וגרון, ובמקרים נדירים ריח הפה מיוחס לבעיות אחרות, כמו בעיות ריאה, כבד וכליות או מחלות מטבוליות. מערכת העיכול, בניגוד לאמונה הרווחת אינה קשורה לריח פה במרבית המקרים.
טיפול בריח פה:
אז איך למנוע ריח רע מהפה? כמו במקרים של ריחות אחרים הנגרמים ע”י חיידקים (ריח גוף, ריחות סביבתיים וכיוב’), הטיפול בריח פה לרוב דורש תחזוקה קבועה, ולא קיים פתרון מיידי וחלק.
הקפדה על היגיינה אוראלית יומית (צחצוח שיניים ושימוש בחוט דנטאלי), ובדיקה תקופתית וטיפול ע”י רופא שיניים ושיננית, הם הדברים הבסיסיים לטיפול בריח רע מהפה. ובנוסף יש להקפיד על:
ניקוי הלשון: מאחר והלשון היא הגורם העיקרי לריח פה, מומלץ להשתמש במנקה לשון פלסטי כדי לנקות אותה, בדגש על החלק האחורי של הלשון.
שתייה מרובה של מים: יובש פה הוא גורם סיכון לריח פה, ולכן יש להימנע מהתייבשות.
לעיסת מסטיק נטול סוכר: מסייעת להגביר את הפרשת הרוק.
תזונה נכונה: ארוחת בוקר בריאה וארוחות קטנות לאורך היום מסייעות להגביר את הפרשת הרוק, כאשר האוכל עצמו יכול בנוסף גם לסייע בהסרת השכבה יוצרת הריח מהלשון.
הימנעות מגורמי סיכון: עישון, צריכת אלכוהול, מצבי לחץ וגורמים נוספים.
שימוש בשטיפת פה אפקטיבית: מומלץ להשתמש בשטיפת פה נטולת אלכוהול כמו ORBITOL TRIPLE ACTION שהוכחה כיעילה כנגד ריח פה. יש לנער היטב את בקבוק השטיפה, למלא חצי פקק, לשטוף היטב בין השיניים ולגרגר (כשהראש מוטה לאחור והלשון מעט בחוץ), ולאחר מכן להימנע משטיפת הפה, שתייה או אכילה במשך 30 דק’ לפחות. לא מומלץ להשתמש בשטיפת הפה מיד לאחר צחצוח שיניים (עדיף מיד לפני השינה), משום שמשחת השיניים עלולה לפגוע ביעילות פעולת השטיפה.
נכתב על ידי:
פרופ’ שמואל עיני, בוגר הפקולטה (בהצטיינות) לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים משנת 1983. בוגר תוכנית ההתמחות באורתודונטיה בפקולטה לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים ובעל תואר מוסמך במדעי רפואת השיניים (בהצטיינות) משנת 1994. כיום משמש כמנהל המחלקה ליישור שיניים במרכז הרפאי לגליל, נהריה. לשעבר יו”ר האגודה האורתודונטית בישראל, ויו”ר לשעבר של ועדת הבחינות של הועדה המקצועית לאורתודונטיה מטעם משרד הבריאות. בתפקידיו הקודמים היה מנהל ההתמחות ליישור שיניים בביה”ס ללימודי המשך בבי”ח רמב”ם בחיפה ומנהל המחלקה ליישור שיניים בבי”ח תל השומר.
