פוסטים בקטגוריה: מאמרים בנושא יישור שיניים ואורתודונטיה

ברב המקרים מיישר האורתודנט את השיניים ללא צורך בעקירות שיניים קבועות. שיטות טיפול שמרניות באמצעות רסן, נותנות מענה לליקוי סגר של בליטת השיניים קדמיות או חוסר מקום (צפיפות בלסת), על ידי הזזה אחורה של השיניים העליונות. יחד עם זאת, הרכבת רסן כרוכה בהתנגדות ובחוסר נעימות משמעותית למטופלים ולמשפחותיהם. רסן לשיניים הוא מכשיר חיצוני המחובר אל שתי טבעות המודבקות על השיניים האחוריות אותן הוא דוחף אחורנית. קיימים שני סוגי רסן לשיניים: רסן המחובר לרצועה צווארית ורסן המחובר לכובע ראש. גם הרסן הצווארי היותר נוח לשימוש והפחות נראה לעין, מאד לא אהוב על הילדים. הצורך בהרכבת רסן משך כ- 16 שעות ביממה מרתיע מאד, למרות שמדובר רק במספר קטן של שעות הרכבה במשך אחה”צ והערב בנוסף להרכבת הרסן בשעות הלילה. פתרונות טכנולוגיים חדשניים ובהם הפנדולום מצמצמים עוד יותר את הצורך בעקירות שיניים. הפנדולום הוא מכשיר פנימי המודבק בלסת העליונה ומורכב מטבעות וקפיץ שדוחף את השיניים אחורנית. הפנדולום אמנם מסוגל לקצר במספר חודשים (כמעט בחצי ( את זמן הרכבת הרסן, אך אינו מונע ברב המקרים את הצורך ברסן.

יישור שיניים עוסק בפגמים בעמדת הלסתות והשיניים, סגירה לא תקינה, סטייה תפקודית של הלסת, סגר מוצלב, חוסר בקיעה, שיניים כלואות, צפיפות או רווחים, עודף או חוסר מולד של שיניים.  ואכן מטופלים רבים מעוניינים בשיפור האסתטיקה, בהחזרת תפקוד תקין ומניעת בעיות בטווח הרחוק שיתבטאו בפגיעה במפרקי הלסת, רגישות בשרירי הלעיסה, שחיקה מוגברת של השיניים ואף לבעיות חניכיים ועששת. יחד עם זאת, לעיתים המטופלים לא מודעים לדרישות שהטיפול מציב. בכתבה זו ריכזתי ארבע נושאים להם מחויב המטופל בכדי לאפשר יישור שיניים מהיר ואיכותי .

הרווח בין השיניים הקדמיות אינו מראה חדש בעולם הדוגמנות, אבל הוא מסרב להיעלם. בריג’יט בארדו בשנות ה-50 בפריז, לורן האטון בשנות ה-60 בארה”ב ובהמשך מדונה ודוגמניות מובילות הפכו את הרווח לסימן היכר. האם מדובר בליקוי סגר שיש ליישר, או שזו שאלה של אסתטיקה.

במהלך הבדיקה אצל המומחה ליישור שיניים, מופתעים לא פעם ההורים לשמוע: “לילד שלכם חסרה שן קבועה”. מהי התופעה הזו, ממה היא נובעת ומה הטיפול שיעזור להתמודד.

אחד המצבים הדורשים  יישור שיניים הוא בעיה ביחסים בין הלסתות, כאשר הלסת העליונה בולטת יחסית לתחתונה, וקיים מרחק גדול בין השיניים העליונות לתחתונות ומתקבל מראה של שיניים בולטות. הטיפול המתאים הוא מודיפיקציה של גדילה (Growth modification) – טיפול המשפיע על תהליכי הגדילה הטבעיים של הפנים והלסתות, תוך הפעלת כוחות אורתופדיים לעיכוב גדילה של הלסת העליונה וניצול פעילות שרירית לשינוי מיקום ולהשראת גדילה של הלסת התחתונה. הטיפול מתבצע באמצעות מכשור אורתופדי פונקציונלי המאפשר שיפור התפקוד והאסתטיקה של הפנים. המכשיר הפונקציונלי הנפוץ ביותר הוא הטווין בלוק, המורכב משתי פלטות בעלות מישורים משופעים שמדריכים את הלסת התחתונה לסגירה בעמדה קדמית ביחס לעליונה, על מנת לעודד את הגדילה בפרק הלסת.

שן כלואה היא שן שלא בקעה בעיתוי הנכון אל חלל הפה, ועלולה לגרום נזק לשיניים הסמוכות, לקושי תפקודי (קשיים בנגיסה ובלעיסה) ולהפרעה  אסתטית. הבקיעה הטבעית של השיניים הקבועות מתחילה בגיל 6-7 בממוצע. לעתים חולף מועד הבקיעה ושן מסוימת נותרת כלואה בלסת – ולא בוקעת אל חלל הפה.

במהלך טיפול אורתודונטי, מוזזות השיניים באמצעות כוחות עדינים המועברים ע”י המכשור האורתודונטי.
המכשור הידוע והשימושי ביותר הוא מכשור הקבוע – “טבעות” או במילים אחרות גשר בשיניים, טבעות אלו מודבקות על השיניים ואליהם מועבר הכוח באמצעות חוט מתכתי (שמעוצב בצורת קשת השיניים שרוצים להשיג), המוצמד אליהן באמצעות גומיות אפורות או צבעוניות לבחירת המטופל.

המכשור הקבוע ( גשר לשיניים )

 גשר לשיניים הוא שילוב של חוט מתכת הקשור באמצעות גומיות למעין “טבעות” המודבקות על השיניים. הלחץ המופעל גורם לתזוזת השיניים ממקומן ולהתיישרותן. גשר בשיניים (המכשור הקבוע) מורכב מחלקים עדינים ושבירים ויש להקפיד על ההוראות על מנת לשמור על שלמותו.

המכשיר האורתודונטי הקבוע, או ה”גשר” כפי שהוא מכונה בשפה העממית, בנוי מסמכים, קשת וגומיות. לאחרונה התווספו חידושים אורתודונטים של סמכים ננעלים. השוני בין הסמכים הננעלים לסמכים הרגילים הוא בהעדר גומיות המשמשות להידוק של החוט אל הסמך,  אלא בתוספת לסמך של של מעין דופן נוספת או דלת, הנפתחת בכדי לאפשר את הכנסת הקשת לסמך, וכשהיא סגורה מונעת את יציאת הקשת מהסמך.