1. יישור שיניים מהיר – משך טיפול קצר ביותר! (שלושה עד שמונה חודשי טיפול בלבד).
2. הרחבת אפשרויות הטיפול האורתודונטי – ללא עקירות וללא ניתוח לסתות.
3. שיפור במראה הפנים והפרופיל.
4. שיפור בריאות החניכיים בתום הטיפול, הודות ליצירת עצם רבה יותר סביב השיניים
5. תוצאה יציבה יותר (שמירת התוצאה לאורך זמן).
כמה זמן נשאר עד לסיום טיפול יישור השיניים? זו קרוב לוודאי השאלה הנשאלת ביותר לכל אורתודונט.
טיפול יישור שיניים יכול להוות מטרד משמעותי, והרבה מטופלים פוטנציאלים מסרבים לטיפול רק בגלל משך הטיפול ומספרן הרב של הפגישות אצל האורתודונט. ברור מאליו, כי קיצור משמעותי במשך הטיפול, יכול לפתוח אפשרות של יישור שיניים להרבה מטופלים הנזקקים לו אבל נרתעים ממנו. העניין חשוב שבעתיים במבוגרים המתעניינים בטיפול ביישור שיניים בהיקפים הולכים ועולים, ואכן מספרם במרפאות האורתודונטיות הולך ועולה בשנים האחרונות. לפנינו חלק ממגוון שלם של שיטות המאפשר הפחתה משמעותית במשך הטיפול במבוגר.
רציתי לדעת במשך כמה זמן צריך להיות עם הפלטה אחרי היישור? והאם עלי להסתובב עם הפלטה במשך כל שעות היממה? או רק בלילה?
שלום. כל מקרה לגופו וכל רופא וגישתו המקצועית כעיקרון אם רוצים להבטיח את היישור יש להרכיב בשנה הראשונה את הפלטה הרבה שעות החל מהשנה השניה מדובר בהרכבה של פחות שעות- לילה או לילה לסירוגין לתקופה ארוכה. הרכבה באופן כזה , ובמקביל המשך מעקב מסודר אצל האורתודונט, מבטיחים סיכויים גבוהים לשמירת התוצאה לאורך זמן.
אימוץ הרגלים טובים בתחום בריאות הפה הוא מפתח לשמירה על שיניים בריאות לכל החיים.
צמיחת השיניים – שלב זה עלול להיות כרוך בכאבים ולהימשך מספר חודשים. הוא מתאפיין בחוסר שקט, ריור, לעיסה קדחתנית ולחיים אדומות. אם הכאב חריף מאוד, ניתן להשתמש בג’לים שונים לכאבי צמחית שיניים או פראצטאמול נטול סוכר. גם טבעות לעיסה להצמחת שיניים המקוררות במקפיא יכולות לעזור. אם הבעיה נמשכת וגורמת לילד מצוקה רבה, כדאי להתייעץ עם רופא שיניים לילדים.
שן כלואה היא שן קבועה שלא בוקעת בזמן הצפוי מסיבות שונות. רבים שמעו על שיני בינה כלואות, אך מעטים על הניב הכלוא. הניבים הם השיניים המחודדות באזור הקדמי של הפה, וממוקמות באזור המעבר בין השיניים הקדמיות והאחוריות – בין החותכות מקדימה ובין מלתעות וטוחנות מאחורה. הניבים בוקעים לחלל הפה בגיל 10-11 בלסת תחתונה ובגיל 11-12 בלסת עליונה.
בחברה המערבית בה אנו חיים, ישנה חשיבות עליונה לשמירה על בריאות הגוף, המראה וההיגיינה האישית. אנחנו הולכים לדיאטנים ולמכוני כושר ובונים תוכנית אישית המותאמת לנו. האם החיוך שלנו לא מחייב השקעה דומה? אם התמזל מזלנו ונולדנו עם שיניים צחורות כשלג, אנו ברי – מזל, אולם בקרב רובנו המכריע השיניים מושפעות ממאכלים אותם אנו אוכלים ושותים ומעישון. רגע לפני החלפת השיניים הטבעיות בכתרים או ציפויים, ניתן להציע פתרון פשוט, טבעי וזול המאפשר להגיע לצבע השיניים הרצוי מבלי לבצע שחזורים בשיניים הטבעיות שלנו.
במאמר שלפניכם נציג לכם את הוראות השימוש במכשיר אינויזליין.
פגישות ראשונית – מסירת קשתיות להסתגלות, הדבקת אטשמנטים, IPR.
הסתגלות – תופעות כמו הצטברות רוק, קושי בדיבור, קושי בלעיסה, לעתים לחץ החולפות תוך זמן קצר.
1. בימים הראשונים קיימת תחושת לחץ או כאב בשיניים שתעלם ללא טיפול מיוחד. זאת תופעה טבעית, המתרחשת בגלל התהליך הביולוגי הכרוך בתזוזת השיניים. משככי כאבים יכולים להקל בתקופת הלחץ והכאב. יש להתייעץ עם הרופא לגבי התרופה והמינון המומלץ.
2. במידה והמכשיר ידקור או יפצע את הרקמות הרכות אפשר לכסותו בעזרת שעווה מיוחדת המונחת על האזור הדוקר בעזרת האצבע. במקרה חירום ניתן להשתמש גם בגומי לעיסה. במקביל מומלצות מאד שטיפות פה למניעת הפציעה .
היום אנחנו מורידים את המכשור הקבוע מן השיניים, ומסתיים הטיפול הפעיל. זהו יום שמח למתרפא ולרופא. מהיום ניתן לחייך בפה מלא ללא המכשירים המודבקים על השיניים, ללא חשש לשבור משהו בנגיסה, או להידקר מקצה של חוט עקשני, שלא נתן לקציצו על ידי הפליירים שבבית
אורתודנטיה מסתייעת בצילומי רנטגן לצורך אבחנה מדויקת וביצוע תכנית טיפול ובנוסף
מבוצעים הצילומים לצורך מעקב אחר התקדמות הטיפול, הצילומים נלקחים בילדים יותר מאשר במבוגרים בשל השינויים המואצים בפה ובלסתות.
התחקות אחר תהליכים שלא ניתנים לאבחון בבדיקה קלינית שגרתית.
שימושי למעקב בילדים אחר בקיעת השיניים, לזיהוי ולגילוי מחלות בעצם השיניים, לזיהוי מוקדים מוגלתיים –
מורסות וציסטות מזוהמות מסביב לשיניים ובעצם התומכת, להערכת נזקים וחבלות לשיניים ולסתות,
לבעיות בקיעה והתפתחות של שיניים כולל שיני הבינה
החשיפה לקרינת הרנטגן בצילומי השיניים היא נמוכה והנזק
נחשב מזערי וזניח. העיקרון המנחה הוא שצילום רנטגן נועד לאפשר טיפול
אופטימילי ושחוסר שימוש בצילומים יגרום לנזק לטיפול. במקביל יש להימנע מצילומי רנטגן לא רצויים.
כמו כן יש לוודא שימוש באמצעי זהירות נאותים להפחתת הנזק
הצילום במכונות צילום תקינות, מיקוד הקרן לאזורי צילום מצומצמים להבטחת קרינה נמוכה ככל האפשר
וציוד מגן הולם הינם הכרחיים.
ברב המקרים נשלחים המטופלים לסט הכולל את הצילומים הבאים:
1) צילומים פריאפקלים (periapical):
צילומי השיניים הכוללים את השן לכל אורכה והרקמות שמסביב
2) צילום פנורמי:
צילום של הלסתות השימושי לבדיקת התפתחות השיניים, מפרק הלסת ופתולוגיה בלסתות
3) צילום צפלומטרי:
צילום של הראש, הפנים והשיניים השימושי לצורך בדיקות של עמידות השיניים יחסית לראש, לפנים וללסתות.
צילום זה עובר אנליזה ממוחשבת – שרטוט ומדידות מדויקות הנעשות באמצעות מחשב
4) סטטוס רנטגני של השיניים:
אוסף צילומים פריאפקלים הנותנים תמונה של הכל השיניים בפה ומיועד לקביעת תכנית טיפול מלאה בעיקר במבוגרים.
5) צילומי CT:
מכשיר הCT יוצר באמצעות חישובים מורכבים, חתכים של מבנים ומדמה איברים מבלי שיוסתרו על ידי רקמות שכנות.
צילום זה מבוצע במקרים של שיניים כלואות, בהשתלות שיניים ובאיתור תהליכים גידוליים.
המאמר נכתב על ידי:
ד”ר שמואל עיני בוגר הפקולטה (בהצטיינות) לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים משנת 1983. בוגר תוכנית ההתמחות באורתודונטיה בפקולטה לרפואת שיניים בבית החולים הדסה ירושלים ובעל תואר מוסמך במדעי רפואת השיניים (בהצטיינות) 1994. יו”ר יוצא של האגודה האורתודונטית בישראל, ומנהל ההתמחות ליישור שיניים בביה”ס ללימודי המשך בבי”ח רמב”ם בחיפה, לשעבר מנהל המחלקה ליישור שיניים בבי”ח תל השומר. ויו”ר לשעבר ועדת הבחינות של הועדה המקצועית לאורתודונטיה מטעם משרד הבריאות.
התקשרות
